ביצירותיו כמו בחייו פוסע אביתר על המתח שבין המוסיקה להלכה בין הבמה לתשובה ובין האדם לאלוהיו.                                                                "הנגינה היא ביטוי של פער, צימאון שלא יודע רוויה, קו של אור, חבל דק שמגשר על התהום שבין אדם לחברו, האדם לעצמו, לבוראו." (אביתר)